בעיות נשימה בזמן שינה עשויות לאותת על סיכון מוגבר למחלת אלצהיימר, כך עולה משלישיה של מחקרים.

החוקרים הוסיפו כי טיפול במצבים כמו דום נשימה בשינה והיפופנאה (נשימה רדודה) עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה, או לפחות להאט את התקדמותה.

קית פרגו, "מה שמרגש בשלושת המחקרים הללו הוא שהם בודקים שינויים ביולוגיים במוח שעשויים לבסס קשר בין בעיות שינה למחלת אלצהיימר". הוא מנהל תוכניות מדעיות והשתתפות באיגוד אלצהיימר.


עם זאת, פרגו הזהיר כי מחקרים אלה מראים רק קשר בין בעיות שינה למחלת אלצהיימר, ולא קשר הגורם והתוצאה.

אך יתכן כי התפתחות לוחית העמילואיד המהווה סימן מספר לאלצהיימר גורמת לבעיות שינה, ציין.

אנשים עם דום נשימה בשינה צריכים להגיע לטיפול, אמר פרגו, כי "גם אם אין לך מחלת אלצהיימר ולעולם לא יפתחו אותה, דום נשימה בשינה עצמו יכול לגרום לבעיות קוגניטיביות [חשיבתיות], שניתן לסובב עם הטיפול."


שלושת המחקרים, שנערכו על ידי חוקרים ממכללת ויטון באילינוי ועמיתיהם, השתמשו בנתונים מיוזמת מחלת האלצהיימר. הממצאים היו אמורים להיות מוצגים ביום שלישי בכנס איגוד האלצהיימר בלונדון. יש לשקול מחקר שהוצג בפגישות ראשוניות עד לפרסום בכתב עת רפואי שנבדק על ידי עמיתים.

דום נשימה בשינה משפיע על שלושה מכל 10 גברים ואחד מכל חמש נשים; החוקרים הסבירו כי דרכי הנשימה העליונות נסגרות באופן חלקי או מלא, וגורמות להפסקות בנשימה בזמן השינה.

במחקר, דום נשימה בשינה היה קשור להתפתחות מוגברת של רובד בטא עמילואידי במוח.


לטענת החוקרים, בעיות שינה מאיצות את התפתחות רובד העמילואיד אצל שני האנשים ללא דמנציה וגם אצל אלו שכבר סובלים מדמנציה.

באופן ספציפי, החוקרים גילו כי דום נשימה בשינה נקשר לנקודות משקע מוגברות של בטא עמילואיד במוח וירידות בתאי עמילואיד בנוזל השדרה. הם ראו גם רמות מוגברות של חלבון טאו - סמן נוסף לאלצהיימר.

במחקר אחד שהובילה אמנדה שים, מוויטון, החוקרים בדקו את הצטברות הלוח העמילואידי במוחם של יותר מ -500 אנשים שלא סבלו מדמנציה.

הממצאים הראו כי לאנשים הסובלים מבעיות שינה היו יותר לוח זה מאשר אלו שלא סבלו מקשיי שינה.

יתרה מזאת, צוותו של שים לא מצא קשר בין רובד לאלה שנשאו את הגן APOE-e4, המהווה גורם סיכון גנטי לאלצהיימר.

זה מרמז כי דום נשימה בשינה עשוי להיות קשור באופן עצמאי לפלאק המוח, אמר שים.

במחקר שני, מייגן הוגן ועמיתיו ערכו ניתוח דומה, אשר בדק את ההשפעות של בעיות שינה אצל כמעט 800 אנשים שהיו להם סימנים מוקדמים של זיכרון ובעיות חשיבה, המכונים ליקוי קוגניטיבי קל.

הצוות של הוגן מצא גם כי רמות הבטא-עמילואיד היו גבוהות יותר בקרב אלו עם בעיות שינה מאשר אצל אלה שבלעדיהן.

למרות שהלקות הקוגניטיבית הקלה אינה מובילה בהכרח לדמנציה, אנשים עם קשיים אלה נמצאים בסיכון לפתח אלצהיימר או סוגים אחרים של דמנציה, ציין הוגן.

"ממצאים אלה מעידים כי דום נשימה בשינה עשוי להקל על דעיכה קוגניטיבית," אמרה.

"בדיקת דום נשימה בשינה וקבלת מרשם לטיפול בהם אמורה להיות בעדיפות גבוהה, במיוחד בקרב אנשים עם לקות קוגניטיבית קלה. על ידי טיפול בדום נשימה בשינה, אנשים עשויים להיות מסוגלים להישאר בריאים יותר מבחינה קוגניטיבית", הציע הוגן.

בדוח סופי, ד"ר אומוניגו מייקל בובו, מדריך מדעי הבריאות היישומיים במכללת ויטון, חקר את שתי הקבוצות במחקר הראשון והשני ובנוסף יותר מ- 300 אנשים עם מחלת אלצהיימר.

בובו מצא קשר בין דום נשימה בשינה ורמות בטא עמילואיד בקרב חולים עם לקות קוגניטיבית קלה ובאלה עם אלצהיימר.

בנוסף, רובד התפתח מהר יותר בקרב חולים עם בעיות שינה, בין אם היה להם תפקוד נפשי תקין או לקות קוגניטיבית קלה.

בובה-עמילואיד גם פחת בנוזל השדרה וגבר במוח במהירות רבה יותר, וטאו גם גדל בקרב הלוקים בבעיות שינה בין אם היה להם תפקוד נפשי תקין או לקות קוגניטיבית קלה, הוסיף Bubu.

בעיות שינה, הגורמות למוח לא לקבל מספיק חמצן, עשויות להיות הסיבה להתפתחות מוגברת של רובד, הוא אמר.

"מכיוון שקיימים אמצעי טיפול יעילים להפרעות שינה, ובמיוחד דום נשימה בשינה, אחת הדרכים למנוע פוטנציאל מחלת אלצהיימר ו / או התקדמותה תהיה טיפול יעיל בדום נשימה בשינה," אמר באבו.


Food as Medicine: Preventing and Treating the Most Common Diseases with Diet (סֶפּטֶמבֶּר 2020).