מחקרים חדשים מראים כי פעילות גופנית במהלך הטיפול בסרטן ואחריו היא בטוחה ומשפרת את איכות החיים, הכושר והתפקוד הגופני.

היתרונות התרחשו בכל סוגי התרגילים, אומר מחבר המחקר בריאן פכט.

"בסך הכל, אימוני התנגדות, אימון אירובי - ואפילו שילוב של אירובי והתנגדות - הביאו לשיפור בכושר ובאיכות החיים ובתפקוד הגופני", אמר פוצ'ט. הוא מנחה את מעבדת התרגילים וההתנהגות במרכז הסרטן המקיף לאוניברסיטת אוהיו בקולומבוס.


יותר מ 15 מיליון אנשים בארצות הברית ניצולי סרטן. מספר זה צפוי לעלות ל -20 מיליון תוך 10 שנים, על פי מידע הרקע במחקר.

אולם, ההנחיות הנוכחיות לגבי פעילות גופנית לניצולי סרטן הינן רחבות, ומציעות בפשטות כי חולים צריכים לנסות להיות פעילים, ציין פוכט.

צוות המחקר העריך את השפעות התרגיל הן על חולי סרטן הערמונית והן על חולי סרטן השד.


המחקר בסרטן הערמונית כלל 32 חולים, גיל ממוצע 65. הגברים עברו טיפול הורמונלי (טיפול במניעת אנדרוגן) בסרטן.

החוקרים הקצו באופן אקראי מחצית מהגברים לתזונה מבוססת צמח ותוכנית אימונים הכוללת אימוני כוח ופעילות אירובית. המחצית השנייה של הקבוצה הוקצתה לטיפול רגיל ולא קיבלה הדרכה בתזונה או פעילות גופנית על בסיס צמחים.

בתום שלושה חודשים קבוצת האימונים והתזונה הלכה מהר פי שלושה עד ארבעה במבחן הליכה מתוזמן של כקילומטר, מאשר קבוצת הטיפול הרגילה. בנוסף, אלו בקבוצת התרגיל איבדו בממוצע 4 פאונד ואחוז אחד משומן גופם, ואמרו כי איכות חייהם ויכולתם לבצע משימות יומיומיות השתפרו. גברים שהיו בקבוצת הטיפול הרגילה עלו בערך אחוז שומן בגוף, אם כי משקלם היה יציב למדי, אמר פוצ'ט.


פכט היה אמור להציג את הממצאים ביום שלישי בכנס המחקר האמריקני לחקר הסרטן בוושינגטון, המחקר שהוצג בפגישות רפואיות נחשב ראשוני עד לפרסום בכתב עת שנבדק על ידי עמיתים.

במחקר השני שפורסם לאחרונה ב- Journal of Community Support Oncologyצוות החוקרים העריך 17 ניסויים אקראיים ומבוקרים שפורסמו בעבר, בדקו תוכניות אימונים לנשים שעברו טיפולי כימותרפיה או הקרנות לאחר סרטן השד.

המחקרים השתנו לאורך שלושה עד שישה חודשים; חלק מהתוכניות התבססו בבית ואחרות פיקחו על ידי חוקרים. הממצאים הראו כי בממוצע, אלו שהתאמנו היו שיפור בכוח השרירים, בתפקוד הקרדיווסקולרי ובאיכות החיים.

המחקרים לא סיפקו מידע על ההישרדות, מכיוון שתוצאה זו לא נבדקה, אמר פוח. גם לא היה מידע על עוצמת האימון ואיזה סוג היה הטוב ביותר. "איננו יכולים להסיק במדויק מסקנות אם העוצמה חשובה," אמר.

במחקר סרטן הערמונית, החוקרים התאימו את התרגיל כך שזו הייתה עוצמה נוחה עבור כל אדם.

ג'סיקה דהארט, עוזרת פרופסור לאפידמיולוגיה במכון לחקר הסרטן בעיר התקווה בעיר בקמן בדוארטה בקליפורניה, עורכת גם מחקר כיצד פעילות גופנית יכולה לעזור לניצולי סרטן. לדבריה, המחקר החדש מראה כי פעילות גופנית היא "לא רק בטוחה, אלא מועילה" גם עבור ניצולי סרטן.

הממצאים החדשים ממצקים את הידוע וגם את מה שעדיין לא ידוע, אמר דהארט. "איננו יכולים לומר 'זו המנה הספציפית או סוג התרגיל הספציפי'", אמרה. "מה שהחוקרים הראו הוא שאם אנו חושבים על איכות חיים, נראה כי כל דבר עוזר."

דהארט אמר שהיא אומרת למטופליה, "נסו לפעילות מתונה, אפילו לצאת לטיול קצר".


Depression is a disease of civilization: Stephen Ilardi at TEDxEmory (סֶפּטֶמבֶּר 2021).